חינוך ערכי בדת 

חינוך ערכי בדת
בעייתו הערכית של האדם הדתי ופתרונה

 
כיוון שהדתות המאמינות באל אחד מקובלות על רוב אוכלוסיותיו של כדור הארץ ומכיוון שקיים דמיון ביניהן, איחס נושא זה אליהן.
דתות אלה מבססות את רוב פעולותיהן על הפועל היוצא של שני רעיונות שמקורם בדת ישראל, הדת הוותיקה שבהן:
הרעיון המשיחי
הרעיון  החרדי
כיוון ש הרעיון החרדי מקובל על שלושת הדתות, נתעמק בו ונבחן הן את עידודו והן את מניעתו להשגת השיפור האלוהי.
 
על פי הרעיון החרדי, כל אדם חוטא, כלומר, כל אדם עושה את הרע, לכן עליו להיענש על כך. יבוא יום ואלוהים ירד אל כדור הארץ ויעניש כל אדם, וזה יהיה יום נורא.
 לדאבוני, מסקנותיו של רעיון חרדי זה שגויות, מאחר שלא ייתכן שאלוהים יעניש את האדם על כך, הרי באופן זה אלוהים ברא אותו.

 לדאבוני במקום להשתפר באמצאות התהליך האלוהי מהתורה שבכתב וכך לפתור את הבעיה האקוטית, שהיא עשיית הרע, , מורה דת ישראל להתחמק מהעונש האלוהי באמצעות הקרבת קורבנות ולאחר חורבן בית-שני באמצעות בקשות סליחה המוכנות מראש בתפילות היומיומיות בכלל ובתפילות יום הכיפורים בפרט.

בני ישראל הקריבו קורבנות לקבלת סליחה על עוונותיהם לפני הופעת הראיון החרדי. שיטה זו הביא את האדם לחוש ולתפקד כחוטא בעל דימוי עצמי נמוך עם כל השלילה שבו. מצב נפשי זה לא אפשר לזהות את התהלך השיפור האלוהי ככזה ולהשתפר באמצאותו.
אפשר לומר שהופעתו וקיומו של הראיון החרדי על מעשיו הינו פועל יוצא של תפקוד שגוי זה,

רעיון ועשייה אלו הועתקו על ידי הנצרות והאסלאם.
 האסלאם אפילו הצהיר שברשותו הנחייה אלוהית לגאול את האדם מ עונש אלוהי זה. כך החל הוא במלחמותיו כדי להביא להתאסלמותו של כל אדם ולגאלו מעונש זה. מלחמה הנקראת מלחמת קודש.
 דת האסלאם מורה לאדם להיגאל מהעונש באמצעות ציטוט פסוקים מהקוראן בתפילות היומיומיות.

התאסלמות האדם מתוך כורח פגעה קשה בהתפתחותו הרוחנית, והיא בין הסיבות לירידה התרבותית של עמים עתיקים כמו למשל העם המצרי והעם הבבלי שהתדרדרו מהרמה הגבוהה ביותר דאז למצבו הירוד כיום.

 לא רק שדתות אלה לא פתרו את הבעיה האקוטית שלמענה הופיע הרעיון החרדי, אלא הן גם גרמו במידה רבה שהעולם יימצא במצב המסוכן שאנו עדים לו כיום.
 אי יכולת זו מבוסס על אמת שגוי שהאדם הוא יצור חוטא ונחות
האדם שנברא בצלם אלוהים יכול להיות רק יצור חיובי
 
אלוהים מורה על פתרון לבעיה אקוטית זו על-ידי הבאתו של האדם לעשות הטוב באמצעות קיומן הנכון של המצוות החכמות שבתורה שבכתב, כפי שאתר זה וספרי "האדם ומימוש תכליתו" מציגים.

כבר בשורות אלה ניתן לזהות את הניגוד החריף בין תפקודו הנכון של האדם ובין התוצאות שדתות אלה מממשות.
הבה נבחן את טיב פעילותן של דתות אלה בהתאם לבוחן בפרק-בעיותיו המוסריות של האדם שבאתר זה.
 
האדם הוא יצור חיובי , לפי הרעיון החרדי האדם הוא חוטא לכן הוא יצור שלילי. האדם המחזיק בדעה זו יתקשה מאוד לעשות את הטוב, דבר המביאו לעשות את הרע.
 
 האדם הוא יצור חכם ומתפתח, עשיית הרע המוזכרת, החזרה על תוכן התפילה הקבוע מראש המכוון את האדם לראות עצמו כחוטא, כלומר כיצור שלילי ונייח  וההגבלות שהדת דורשת מהאדם עקב היותו ככזה , פוגע קשה  בהתפתחותו הערכית והיצירתית. גם הפחד מקבלת העונש מוסיפה על כך.
כל אלה מעלים  באדם הדתי את אי שלמותו ואת תפקודו השגוי, דבר המביאו להיות תלוי יותר ויותר בחסדו של האל. עקב כך קל להשפיע עליו ולהפעילו להשגת מטרות שליליות שבהרבה פעמים ניתנות בשם אלוהים.

הערה-החזרה על תוכן תפילה קבוע מראש לאורך חיי אדם הינה שטיפת המוח החזקה ביותר שהוא יכול להתנסות בה, דבר המביאו שיתפקד אוטומטית בהתאם לה. לכן ברור מה הם הנזקים שיגרמו לאדם או התועלת שיפיק אם לתפילה תוכן שגוי או תוכן נכון.

 בין הסיבות העיקריות שעצרו בעבר הרחוק את מנהיגי דת ישראל מלהציג קיום מצוות נכון וכך לממש השיפור האלוהי המוזכר, לשפר את חסידיו באמצעותו וכך להוות דוגמא נכונה לחיקוי, הייתה אי יכולתם להודות שההנחיות של קודמיהם ל קיום מצוות הממשות שיפור זה שנתנו בשם אלוהים -שגויות.
 לכן החליטו להמשיך בפעילות שגויה זו.
בעקבות החלטה גורלית זו, בוצעו ההתאמות הדרושות כדי להמשיך בה לאורך זמן ובמקביל בוצעו השינויים כדי להקשות את גילויו של השיפור האלוהי ומימושו .
  ניתן להצביע בין היתר על הפעילויות השגויות הבאות: 
הדחיה המתמשכת להשתפר ערכית באמצעות התוכן האלוהי ראה  הפתרון האלוהי
קיום שגוי או אי קיום של מצוות הבאות לממש את השיפור האלוהי (הדף מציג איך האדם היה אמור לקיימן באופן נכון). המכיר את הקיום בפועל יכול לזהות את הפעילות השגויה   
הקרבת קורבנות בשם אלוהים על אף שכבודו התנגד לכך
הורדת הערך העצמי של המתפלל והפיכתו לחוטא תמידי.
הצהרת הדת שעל הר סיני התקבלו הן התורה שבכתב והן התורה שבעל פה, כשלמעשה התקבלו רק עשרת הדיברות
איסור ביטוי שם האלוהים המנוגד לבקשת הבורא. בכך הדת גוזלת מאדם קבלת ברכת אלוהים נהדרת
קיום תרי'ג מצוות כש לפי דבר אלוהים נמצא מצווה אחת. והיא מצוות אהבה

על אף כל הנאמר דתות אלה מעודדות עשייה חיובית, ביניהן ניתן להצביע על:
עזרה לזולת.
הקטנת עשיית הרע עקב הפחד מפני העונש האלוהי.
אווירה חיובית יותר בבית המעודדת התנהגות בוגרת.

עלי להוסיף שחרף כל הבעיות  שהרעיון החרדי גורם ,ישנן לאדם תכונות המסוגלות לפרוץ את החומות של דתות אלה ולעסוק בעשייה חיובית מתקדמת.

האם מסוגלים דתות אלה לממש את השיפור האלוהי
בוודאי שכן, הם מחזיקים בבמה הדרמטית ביותר שהיא התפילות היומיומיות. אם רק ישנו את תוכן תפילותיהם כך שיביאו את המאמינים לקבל את האמת שהם יצורים שנבראו בצלם אלוהים, לכו יצורים חיובים חכמים ומתפתחים. מימוש זה יוביל מטבעו לקיום מצוות נכון עם כל החיוב שבכך

אז הן תעסוקנה בפעילות נכונה ורק אז תסייע לנו הדת לעסוק בטוב ברמות הולכות וגובהות.
מצב משופר זה גם יביא לשגשוג וקידמה חיובית בקצב הנכון ובכך תיושם תכליתה של האנושות שלמענה היא הופיעה בטבע. כל זה מותנה בכך שישנו בהתאם את תוכן תפילותיהן.

מימוש  השיפור האלוהי עובדות בשטח מציינות שבני ישראל לא השתפרו באמצעותו עד ימים אלה, כיוון  שלא הצליחו  להשתחרר מהאמת השגויה שהינם יצורים חוטאים כלומר שליליים.

לסיכום ברצוני להציג ולפרש את נבואתו המאוד ייחודית של ישעיהו פרק ב, 4-2 
 "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים.
 והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלוהי יעקב ויראנו מדרכיו ונלכה בארחתיו
 כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלים.
ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות
 לא ישא עוד גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה."

 מה אלוהים יציין בפסק דינו שיביאו את העמים הרבים לנהוג כך?
רק תפקודם עם ערך עצמי גבוה  יביאם לכך.
לכן הציון הדרמטי בפסק הדין יהיה "בראתי אתכם בצלמי, לכן אתם בעלי ערך עצמי גבוה."
קבלת אמת זו, תביא שעמים אלה ינהגו כך.
אז ינהרו הם "אל הר ה' אל בית אלוהי יעקב," כלומר אל ירושלים, עם השתוקקות ללכת בדרכיו..
בעקבות זה תתחיל (אחרי הפסקה ארוכה) לצאת תורה מציון ודבר ה' מירושלים